רש"י על סנהדרין ק״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ק״ט ב:י״ג
13 ״וַיִּקַּח קֹרַח״ – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ. ״קֹרַח״ – שֶׁנַּעֲשָׂה קׇרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. ״בֶּן יִצְהָר״ – בֵּן שֶׁהִרְתִּיחַ עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצׇּהֳרַיִם. ״בֶּן קְהָת״ – בֵּן שֶׁהִקְהָה שִׁינֵּי מוֹלִידָיו. ״בֶּן לֵוִי״ – בֵּן שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם.
פירוש רש"י על סנהדרין ק״ט ב:י״ג
13 מקח רע - התחיל בקטטה:
14 שעשה קרחה בישראל - שנבלעו:
15 שהרתיח - שהכעיס:
16 הקהה שיני מולידיו - שנתביישו אבותיו במעשיו הרעים: